דף נחיתה לעסק נותן שירות: מפנייה למדידה עסקית

הדף צריך להמשיך את ההבטחה של המודעה

דף נחיתה הוא העמוד שאליו מגיעים לאחר לחיצה על מודעה. Google ממליצה להתאים את התוכן לציפיות שנוצרו במודעה ובחיפוש. אם המודעה מציעה שירות מסוים בעיר מסוימת, אותו שירות צריך להיות ברור גם בדף — לא רשימה כללית שאינה עונה לבקשה.

התחילו בכותרת שמציינת את השירות, הסבר למי הוא מתאים ומידע על ההמשך. למשל, בדוגמה מומצאת להמחשה בלבד: ״שירותי הנהלת חשבונות לעצמאים״, לצד פירוט השירות ודרך לבקש שיחה. אין צורך להבטיח חיסכון או תוצאה שלא נבדקו.

מקורות: [1]

מה לכלול לפני שמבקשים פרטים?

המבקר צריך להבין מה העסק עושה, מי עומד מאחוריו, היכן ניתן השירות ומה יקרה אחרי הפנייה. הציגו פרטי עסק אמיתיים, תנאים רלוונטיים והוכחות שניתן לאמת. השתמשו רק בהמלצות שקיבלתם הרשאה לפרסם; בלי מספרי הצלחה או תעודות שלא ניתן להוכיח.

קריאה לפעולה יכולה להיות ״בקשת שיחת היכרות״ או ״בקשת הצעת מחיר״, בהתאם לתהליך האמיתי. טלפון או קישור לוואטסאפ יכולים להיות חלופות; ודאו שאין ביניהם הבטחות סותרות ושאפשר לפנות בנוחות גם בנייד.

טופס קצר מספיק, לא קצר בכל מחיר

אין מספר שדות שמתאים לכל עסק. בקשו את מה שנחוץ להמשך הטיפול: למשל שם, דרך לחזור ופרט סינון שרלוונטי לשירות. זו המלצת תכנון לבדיקה, לא נוסחה שמבטיחה יותר פניות. שדות עודפים יוצרים עבודה ומידע שאין בהכרח צורך לשמור.

בדקו תוויות, הודעות שגיאה, אישור שליחה והצגה בנייד. הסבירו את השימוש בפרטים והסדירו את נושאי הפרטיות וההסכמה החלים על העסק. קבלת פנייה אינה הסכמה אוטומטית לכל דיוור עתידי.

קליק אינו ליד, וליד אינו לקוח

בחרו מה נחשב להמרה לפני שמתחילים למדוד. לחיצה על כפתור אינה מוכיחה שהתקבלה פנייה. כשהמטרה היא טופס, מדדו שליחה שהצליחה — לא רק ניסיון שליחה. לחיצה על טלפון או וואטסאפ היא מדד נפרד שאינו מוכיח שהתקיימה שיחה.

בהמשך הטיפול, שמרו מקור פנייה וסטטוסים עסקיים כמו פנייה מתאימה, פגישה ולקוח. Google מתארת שימוש בהמרות אופליין ובהמרות משופרות ללידים כדי לקשר תוצאות מאוחרות לקמפיין, בכפוף להגדרה, התאמה ודרישות הנתונים. אין במאמר הוראה להעביר מידע אישי ללא בסיס מתאים והסכמה נדרשת.

מקורות: [3]

בדקו מספרים עם מכנה ברור

שיעור פנייה בדף הוא מספר הפניות חלקי מספר הביקורים הרלוונטיים, כפול 100. עלות לפנייה היא הוצאות הפרסום חלקי מספר הפניות; עלות ללקוח היא אותן הוצאות חלקי מספר הלקוחות שיוחסו להן. אם המכנה אפס, המדד אינו מחושב.

לדוגמה חשבונית בלבד, לא תוצאת לקוח: הוצאה של 1,000 ₪ ו-20 פניות נותנות עלות של 50 ₪ לפנייה. אם מתוכן התקבלו שני לקוחות, עלות הפרסום ללקוח היא 500 ₪ — לפני עלויות העבודה, המסים ושאר ההוצאות. פניות זולות אינן מוכיחות רווחיות.

משפרים לפי מה שאנשים עושים

בדקו טעינה ותצוגה בנייד וודאו שהטופס ודרכי הקשר עובדים. Google מציעה לבדוק ביצועים של דפי נחיתה ואת ההתאמה שלהם למכשירים ניידים. אל תעתיקו נתון מחנות אונליין כאילו הוא תוצאה צפויה לעסק שירות.

שנו בכל פעם היבט מוגדר, למשל הכותרת או פרט הסינון בטופס, ואז בחנו גם את איכות הפניות לאורך תקופה מתאימה. אין סף זמן או כמות שמבטיח מסקנה; כשיש מעט פניות, יש יותר אי-ודאות.

מקורות: [2]